תיאוריית "חוסר איזון כימי" - תרגום מאמר בעיתון האפוק טיימס
תיאוריית "חוסר איזון כימי" בדיכאון רווחית מאד- ואיננה אפילו נכונה
מרתה רוזנברג
16 באוגוסט 2022
"נראה שלקסאפרו (תרופה אנטי דיכאונית) מקלה את הסימפטומים של דיכאון וחרדה ע"י העלאת רמת הסירוטונין". כך טוענת מודעה באתר של מכון בונקרס Bonkers Institute, אתר שהינו ארכיון של מודעות תרופות וגם נוטה להתייחס בציניות לטענות חברות הפארמה ולמדע רעוע.
"זולופט (תרופה אנטי דיכאונית) מתקנת חוסר איזון כימי במוח שעשוי להיות קשור לסימפטומים של דיכאון" טוענת מודעה נוספת.
"פקסיל CR ( תרופה אנטי דיכאונית) חוסמת ספיגה חזרה של סירוטונין לתאי עצב המשגרים מידע. תהליך זה מעלה את הזמינות של סירוטונין לתאי עצב המקבלים מידע ועשוי לסייע בנרמול העברת מידע עצבי" טוענת מודעה שלישית.
כפי שסביר להניח שקוראי The Epoch Times רבים שמעו, תיאוריית חוסר האיזון הכימי של סירוטונין בדיכאון הוכחה כשגויה ע"י קבוצת חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון (UCL) במאמר שפורסם בביטאון פסיכיאטריה מולקולרית (Molecular Psychiatry)1. אחרי שסקרו עשרות שנות מחקרים, אין ראיות שרמות סירוטונין או פעילות של סירוטונין אחראית לדיכאון הם כתבו. במילים אחרות, התיאוריה שעליה מתבססים נוגדי דיכאון מסוג חוסמי סירוטונין (SSRI) ורווחי העתק של הזיכיון שלהם היתה שגויה.
למרות שהתיאוריה אותגרה ע"י חוקרים כבר עשרות שנים, המאמר בביטאון פסיכיאטריה מולקולית היתה המסמר האחרון בארון הקבורה של התיאוריה – מכת מחץ טכנית.
"הפופולריות של תיאוריית חוסר האיזון הכימי בדיכאון הביאה לעלייה דרמטית בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון" טוענת המחברת הראשית של המאמר ג'ואנה מונקריף, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטה של קליפורניה, לוס אנג'לס (UCLA). כמות המרשמים לנוגדי דיכאון עלתה באופן דרמטי מאז 1990.
"אלפי אנשים סובלים מתופעות הלוואי של נוגדי דיכאון, כולל תופעות גמילה קשות שמתרחשים כשאנשים מנסים להיגמל מהם, ולמרות זאת כמות המרשמים ממשיכה לעלות. אנחנו מאמינים שהמצב הזה נובע בחלקו מהאמונה השגויה שדיכאון נגרם ע"י חוסר איזון כימי. הגיע הזמן לידע את הציבור שלאמונה הזו אין בסיס מדעי".
זיכיון תרופתי עוצמתי
קשה להפריז בתאור ההשלכות הרפואיות, הכלכליות והחברתיות של תיאוריית חוסר האיזון הכימי, שהניע את האישור של פרוזק (תרופה מסוג SSRI) ע"י ה FDA בשנת 1987 שעד היום נוהגים לפיה. לפני כמה שנים, המחלקה לחינוך לבריאות של הרווארד (Harvard Health Publishing) העריך שאחת מכל 4 נשים אמריקאיות בשנות ה 40 וה 50 שלהן נטלו נוגדי דיכאון.
הודות לשיווק ישירות לצרכן אנשים עם אתגרי חיים או מצבי רוח רעים מדי פעם ספגו את המסרים אודות חוסר האיזון הכימי, אבחנו את עצמם כסובלים מדיכאון והלכו לרופא.
קמפיינים אגרסיביים של פרסום טענו, שאתגרים במקום העבודה, אתגרים כלכליים ומשפחתיים אינם סיבה לירידה במצב רוח. אם אתה בדיכאון, יש לך חוסר איזון כימי בלי קשר לגורמים אחרים אפשריים (כמו למשל אבדן המשמעות ואבדן של קשרים חברתיים שנפוצים בחברה המודרנית).
בשעה שנוגדי זיכאון שבאו אחרי תרופות ה SSRI שחלקם נקראו חוסמי מונואמין אוקסידאז (Monoamine Oxidase Inhibitors) היו קשורים לנירוטרנסמיטרים במוח (חומרים כימיים הפעילים במערכת העצבים) כמו סירוטונין, דופמין ונוראפינפרין, תרופות ה SSRI פישטו את הכימיה למשוואה של בעיה-פתרון, שהצבור קנה בשמחה. הודות לתיאורית הדיכאון החדשה של חוסר איזון כימי, לחברות התרופות היה בן לילה זיכיון שקשה להתמודד איתו; רופאים, כלי שבוי לריצוי מטופלים, אמצעי התקשורת, מפרסמים חדשים ושוק ההון. היקף המכירות העולמי של תרופות SSRI מוערך ב 18.29 ביליון דולר עד שנת 2027.
תגובתה של הרפואה הקונבנציונלית
פסיכיאטרים ואיגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) שממומן במידה רבה ע"י חברות התרופות – 70% מהמחברים של המהדורה החמישית של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות מנטאליות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאים מומנו ע"י חברות תרופות, זאת עפ"י דיווח של רשת ABC. הם גם היו הראשונים לצאת נגד המאמר של פסיכיאטריה מולקולרית . טענת הנגד המרכזית היתה שמעולם לא קודמה תיאורית חוסר האיזון הכימי ושאף אחד לא באמת מבין איך נוגדי דיכאון עובדים.
הרעיון שיתכן שהפרעות מנטאליות אינן ממקור גופני רק הוסיף שמן למדורה. כפי שמארק הורוביץ כתב , מי שהיה שותף בכתיבת המאמר פסיכיאטריה מולקולרית:"אחד ההיבטים המעניינים במחקרים שנבדקו היה מידת השפעתם העצומה של אירועי חיים שליליים על דיכאון. הטענה היתה שמצב רוח ירוד קשור לצורת התגובה לאירועי חיים ושלא ניתן לצמצם מצב רוח ירוד לנוסחה כימית פשוטה.
אם דיכאון נגרם ע"י לחץ, טראומה, בדידות ותנאים חברתיים כמו עוני, כפי שטוען הורוביץ, לא ניתן לפתור את הבעיה באמצעות תרופות. יותר מזה, אם זה לא חוסר איזון כימי כפי שתיאורית הסירוטונין טוענת זה לא היה הופך למרשמי תרופות לכל החיים, שאיפתם של חברות התרופות ואוצר עבורן.
מונקריף אומר שלמרות שהתפיסה של דיכאון כהפרעה ביולוגית היתה עשויה לצמצם את הסטיגמה המשויכת לדיכאון, בפועל, מחקרים הראו בדיוק להיפך וגם שאנשים שמאמינים שהדיכאון שלהם נובע מחוסר איזון כימי פסימיים יותר לגבי סיכויי ההחלמה שלהם
הפסיכיאטר פיטר ברגין, מי שכונה המצפון של פסיכיאטריה, הרחיב בנושא הזה עבור עיתון Epoch Times: "מאז יוון העתיקה, רופאים רצו להאמין שלקשיים מנאטליים ורגשיים יש שורשים ביולוגיים. זה אפשר להם להוסיף "הפרעות מנטאליות" לתחומי המומחיות שלהם.
אם התפתחות המעורבות המסיבית של חברות התרופות בטיפול פסיכיאטרי, במהלך הופעתם של תרופות אנטיפסיכוטיות בשנת 1954, חברות התרופות החלו לקדם את הבסיס הביוכימי והביולוגי לחוויות אנוש כמו חרדה, דיכאון, דיכאון מאני ( שעכשיו נקרא דו קוטביות) וסכיזופרניה.
בהמשך, בשנות ה-80 המאוחרות, בציפייה לאישור של פרוזק לדיכאון ע"י ה FDA, חברת התרופות אלי לילי ושות השיקו קמפיין פרסום בינלאומי שטען שדיכאון נגרם ע"י חוסר איזון ביוכימי של סירוטונין. היה ברור מההתחלה שזו פנטזיה לשמה.
בספרים ובמאמרים המדעיים שלי החל משנת 1983, ציינתי את האמת המתמשכת שאין מצבי חוסר איזון ביוכימיים ידועים במוחם של אנשים הסובלים מהפרעות מנטאליות עד שהם נוצרים ע"י השפעות רעילות של תרופות פסיכיאטריות.
עכשיו מאמר סקירת מחקרים של הפסיכיאטרית הבריטית ג'ואנה מונקריף מאשר שוב שהמחקרים לא מצליחים לקשור בין דיכאון ושיבושים במטבוליזם של סירוטונין במוח. אין עדות לכך שמקורן של "מחלות מנטאליות" בגנטיקה או ביוכימיה – זה הכל מהומה תקשורתית של חברות הפארמה והרפואה.
אין להפסיק תרופות SSRI בבת אחת, יש להזהיר את שני הצדדים
בין אם הם מאמינים שתרופות SSRI מטעים וניתנים בצורה מופרזת או שהינם טיפול רב ערך, מטפלים מזהירים את מטופליהם לא להפסיק את התרופות בבת אחת.
ב 2018 הניו יורק טיימס חשף שיכול להיות קשה להיגמל מנוגדי דיכאון מסוג SSRI ושהן ממכרות ממש.
(חברות התרופות קוראות לתופעות הגמילה "סינדרום הפסקה") . חלק מהמטופלים טוענים שהרופא לא הזהיר אותם שיתכן ויצטרכו לקחת את התרופה כל החיים בגלל תופעות הלוואי שהם חווים בזמן הגמילה כמו סחרחורות, בחילות, כאבי ראש וזרמים בראש.
בריאן, בחור בן 29 משיקגו שבקש לשמור את שמו המלא חסוי טוען שהוא ממשיך לקחת תרופות SSRI שנים למרות שברצונו להפסיק אותן."כל פעם שאני מנסה להפסיק אני חווה משהו שמרגיש כמו זרם חשמל בראש ואני לא עומד בזה" אמר.
המאמר בניו יורק טיימס גרר תגובת נגד חריפה מפסיכיאטרים. במכתב לעורך, חתום ע"י 39 פסיכיאטרים שטענו שדיכאון זו תופעה כרונית שאיננה מטופלת מספיק, נכתב: "באמצעות הגברת קולן של הרשתות החברתיות, המאמר יוצר את הרושם המצער, שרוב המטופלים נאלצים להמשיך בצריכת תרופות נוגדי דיכאון מפחד מגמילה במקום למטרת מניעתה של הישנות". לפחות 35 מהפסיכיאטריים האלה משויכים עם ביה"ס לרופאים וכירורגים של אוניברסיטת קולוביה, מוסד שקבל "מתנה" על סך 250 מיליון דולר ממנכל מרק לשעבר רוי ואגלוס ואשתו דיאנה ב 2017.
מאז תחילת השיווק שלהן, ידוע גם שתרופות SSRI גורמות לאבדן עצם ועליה בסיכוי לשברים וסיכוי לסבול מחיידק המעיים
Clostridium Difficile שגורם לשלשול מסכן חיים.
אז איך עובדות תרופות SSRI?
מוסכם שבמקרים מסוימים תרופות SSRI עובדות אבל לא בצורה מרשימה ולא אצל כל המטופלים. למה? לפי מאמר מעקב של מונקריף והורוביץ: " סביר שלכל תרופה שמשנה את פעילות המוח תהיה השפעה מסוימת על מצב הרוח... מעצם השינוי בפעילת המוח, נוגדי דיכאון משנים את הפעילות המנטאלית הרגילה ואת החוויות הנילוות". נוגדי דיכאון גם מטשטשים מצבי רוח אומרים החוקרים, לא רק עצב וחרדה אלא גם רגשות מבורכים כמו שמחה. השפעה זו עשויה להוריד ניקוד באבחון דיכאון וליצור את הרושם שהתרופות אפקטיביות.
מאמר בביטאון ספרינגר לפרמקולוגיה של דלקות (Inflammopharmacology) טוען שיתכן שהמנגנון של תרופות SSRI הוא בצמצום דלקתיות במוח באמצעות מספר מנגנונים כולל צמצום כמות הציטוקנים בדם או ברקמות או באמצעות וויסות מסלולי דלקת מורכבים".
יהיה ההסבר אשר יהיה, טיפולים אחרים בדיכאון הכוללים פעילות גופנית וטיפול קוגנטיבי התנהגותי הוכחו כיעילים עם תועלות נוספות וללא תופעות לוואי.
אירוניה אחרונה לסיום
למרות התמוטטותה של הנחת היסוד בגינה מיליוני אמריקאים החלו לצרוך תרופות פסיכואקטיביות (שמשפיעות על המוח ותהליכים מנטאליים), דבר המעלה שאלות לגבי הממשק בין רפואה ושיווק תרופות מטעה, חלק מערוצי החדשות בחרו לעשות לנושא פוליטיזציה.
ערוצי מדיה רבים יצאו למתקפה אחרי שהמגיש טאקר קרלסון אמר בפוקס ניוז:" בהתחלה אמרו לנו שתרופות SSRI יצילו חיים. עכשיו אנחנו למדים שהן לא באמת עובדות כפי שחשבו. למעשה, כל הרעיון מאחורי התרופה היתה שגויה לגמרי. ולמרות זאת – והנה החלק הטוב – אנשים מתעלמים מהידיעה הזו ועדיין רופאים ממליצים עליהן".
מגזין רולינג סטון פרסם כתבה שהציגה את מונקריף כקונספירטורית מטורפת עם היסטוריה של ביקורת לשימוש הגבוה בתרופות למצבים מנטאליים ואף ייחסה מקרים של ירי המוני לתרופות פסיכואקטיביות. המאמר "מי הפסיכיאטר מאחורי מחקר נוגדי הדיכאון שמשתלט על המדיה הימנית" חושף את היפוך הגישה של ערוצים שמרניים כלפי יצרני התרופות מאז קוביד 19 – בשעה שהם סולחים ושוכחים את חוסר האמון המקורי כלפי קורפורטיזם (ממשל שמדיניותו מוכתבת על-ידי אינטרסים של ארגונים כלכליים), קפיטליזם, מונופולים וכלפי מגיפת האופיואידים שנגרמה ע"י יצרני התרופות – זאת על מנת שיוכלו לעשות דמוניזציה ליריבים.
בינתיים, מיליוני צרכנים של נוגדי דיכאון מסוג SSRI יכולים לשקול גמילה.
