פחד הוא אחד הרגשות המרכזיים במנגנון ההישרדות.
מטרתו להתריע על סכנות ולהניע תגובות משמרות חיים.
אם הרחנו ריח של גז וקמנו לברר מאיפה מגיע הריח וסגרנו ברז גז דולף,
הפחד שמר עלינו ושרת אותנו. סוף סיפור. הסכנה חלפה - חזרנו לרגיעה.
לעומת זאת, פחד מתמשך גורם לסטרס מתמשך–שגובה מחיר לא קטן.
הורמוני סטרס מדכאים את מערכת החיסון.
על מנת לרכז את כל האנרגיה בהתמודדות עם סכנות מיידיות, המערכת מכבה זמנית
פעולות תחזוקה שוטפות כמו אלה של מערכת החיסון, שגוזלות הרבה מאד אנרגיה.
ההגיון פשוט: כשאתה בורח מחיה טורפת אתה צריך את מירב האנרגיה בגפיים
ובמערכת לב ראות. מערכת החיסון לא תציל אותך במקרה כזה.
אחת הראיות ליעילות הדיכוי למערכת החיסון בסטרס היא העובדה, שלפני השתלת
איברים, חולים מקבלים הורמוני סטרס באופן יזום. דיכוי מבוקר של מערכת החיסון נועד
למנוע דחייתו של האיבר המושתל.
יכולת הגוף להטות משאבים לפי הצורך מצילה חיים במקרים של סכנות מיידיות
אך לאורך זמן, כשמערכת החיסון מושבתת באופן מלא או חלקי, אנחנו הופכים פגיעים
לא רק לוירוסים וחיידקים אלא גם להתפתחות מחלות באופן כללי.
לכן חוסן רגשי קריטית לחוסן גופני.
פחד גורם לאנשים לקבל החלטות שנובעות קודם כל מהרצון להפסיק את הפחד ולא
ממה שנכון להם ובטח לא על סמך ראיה רחבה מבוססת חקירה ומחשבה ארוכת טווח.
אני רואה את זה בקליניקה בקבלת החלטות רפואיות למול בשורות על מחלות קשות
ראיתי את זה בהחלטות שנוגעות להתנהלות בקורונה ובהחלטה אם להזריק או לא.
להחלטה שמתקבלת מפחד סיכוי מובנה הרבה יותר נמוך להיות החלטה טובה לאורך
זמן. בתקופה זו להחלטות גרועות עלולות להיות השלכות ארוכות טווח בלתי הפיכות.
בפרספקטיבה רחבה יותר, בגלל השפעתו המחלישה, פחד היה מאז ומעולם אמצעי מצוין לשליטה.
הנוסחה פשוטה: איומים על ההישרדות לצד הבטחות לווא דווקא מבוססות,
שבמידה ונעשה מה שאומרים לנו לא יעונה לנו רע.
פחד =צייתנות. עובד כמו שעון שוייצרי.
המוטיב הזה ניכר בתרבויות שונות, בדתות, בכתות, בין גברים ונשים, בין הורים וילדים וגם בניהול משבר הקורונה.
מה עושים?
התרופה הראשונה לפחד היא ידע.
ידע דורש חקירה עצמאית ואיסוף נתונים ממקורות מידע מגוונים.
כן, אני יודעת... זה דורש זמן ומאמץ אבל אין כמו מידע כדי לקרקע פחד.
אם אגזור מהדוגמה של התמודדות עם אבחון מחלה קשה, ככל שחולים חוקרים יותר, לומדים לעומק את המחלה
וגישות רפואה שונים, ומעורבים בתהליכי קבלת החלטות, סיכויי ההחלמה עולים ביחס ישר.
המשוואה הזו בין מעורבות ושותפות בקבלת החלטות לבין סיכויי החלמה תועד היטב במחקר משותף לרופאים ישראלים ואמריקאים שהתפרסם ב 2010 בבטאון Support Care Cancer. המחקר עסק בשאלה מה מאפיין מחלימים יוצאי דופן. החוקרים רצו להבין אם קיימים מאפיינים שניתן לזהות, שגורמים לאנשים מסוימים להחלים, גם ממחלות לכאורה סופניות כנגד כל הסיכויים.
מה שעלה מהמחקר הוא, שמחלימי סרטן יוצאי דופן בוחרים בדרך של התמודדות פעילה עם המחלה. הם התייצבו מול האבחון, אספו מידע ובחרו באופן פעיל את הרופא המטפל ואת שיטת הטיפול.
אותו עיקרון נכון לגבי כל פחד שקשור לקורונה והיבטיה.
מי שטרח ללמוד את אופן פעולתה של מערכת החיסון בהתמודדות עם וירוסים,
את הבעייתיות בבידוד וירוסים במהלך ההיסטוריה,את מנגנון ההדבקה ( ובעיקר את הספקות לגבי מנגנון ההדבקה),
את האלמנטים ששותפים בהתפתחות מחלות, ועד כמה קל ויחסית זול לתחזק את מערכת החיסון,
באמצעות ויטמין C, D קוורציטין ואבץ, יודע שאלא אם יש מחלות רקע, לרוב אין מה לפחד מוירוס הקורונה.
קיימים ברשת פרוטוקולים מצוינים לתחזוקה של רופאים ידועים - חפשו ד"ר זלנקו וד"ר אבני.
זה לא אומר שצריך לזלזל בוירוס - זה כן אומר שעבור רוב הציבור, אין הצדקה לפחד וחרדה.
זה נכון לגבי הזריקות ולגבי כל החלטה אחרת בה מסתמכים על מקור מידע אחד והוא המידע הרשמי שמגיע מהגופים שעניינם שליטה, שהתנהלותם מגמתית ומזגזגת ואינה תמיד תואמת מדע, גופים שמשקיעים לא מעט בדיכוי והשתקת מקורות מידע ודעות שונות מהנרטיב הרשמי. במקום לפחד- תחקרו ותאספו מידע ממקורות מידע מגוונים.
יש מלא מקורות כאלה. הם לא נמצאים במדיה המיינסטרים כי שם הם מצונזרים.
המלצה לדפדפן לא מצונזר: duckduckgo
והכי הכי חשוב: זכרו שפחד לא פותר כלום אבל כן מחליש משמעותית את מערכת החיסון.
חוסן רגשי הינו מרכיב קריטי בחוסן גופני. עשו כל מה שניתן לצמצם פחד.
5 פעולות פשוטות לאיזון פחד
1. נשימה מבוקרת
לנשום כך שאורך השאיפה שווה לאורך הנשיפה. הכי קל זה לספור 3 או 4 לשאיפה ואותה ספירה לנשיפה. נשימה מבוקרת ואחידה מעבירה מסר מרגיע לגוף ומעודדת חזרה לאיזון. מומלץ לבצע נשימה מבוקרת עד שנוצרת תחושה רוגעה יותר, בדרך כלל לפחות 5 דקות. אפשר לבצע את התרגול כמה פעמים ביום או לפי הצורך.
2.תהיו בכאן ועכשיו
אם זה לא קורה עכשיו – אל תהיו בזה.
דרכים טובות להתחבר לכאן ועכשיו הן פעילות גופנית, מיינדפולנס ומדיטציה.
3.פעולות
התמקדות בעשייה שמעסיקה את המחשבה זו דרך מצוינת להזיז הצידה באלגנטיות מחשבות שמעוררות פחד.
תעסיקו את עצמכם בדברים מרגיעים שגם משקיטים את המחשבה כמו סרט, עבודה בגינה או פאזל.
4.העצמה אישית
תדאגו להכניס לשגרה עיסוקים שמעצימים אתכם וגורמים לכם להרגיש טוב. כל אחד צריך למצוא את מה שמהנה אותו אבל ככל שתרגישו טוב עם עצמכם, תתמודדו טוב יותר ובצורה קלה יותר עם כל אתגר שלא יהיה.
5.לכו יחפים על אדמה
ההמלצה הזו אולי תראה לכם מוזרה, אבל הליכה ברגליים יחפות על אדמה עושה פעולה שדומה להרקה
( במקרה הזה של אנרגיה שלילית) או מה שנקרא "קרקוע". מומלץ ללכת 15-20 דק ביום או לפי הצורך.
