מיכל, ( שם בדוי) הגיעה אלי עם סחרחורות שהלכו והתגברו, כאבי ראש, לחצים בחזה,
כאבי גב והפרעות שינה. היה ברור שהיא בסטרס גבוה.
ברמה הרגשית, מיכל היתה בלבטים קשים לגבי המשך כיוון הקריירה שלה.
היא עבדה כמתכנתת בחברות הייטק 10 שנים.
היא הצליחה מאד מבחינה מקצועית ונהנתה משכר גבוה וביטחון כלכלי.
יחד עם זה היא חוותה סוג של ריקנות. בעצם, מאז ומעולם היא חלמה להיות צלמת מקצועית.
על רקע צמצום כוח אדם בחברה בה עבדה , הציעו לה תנאי עזיבה מפנקים.
מאותו רגע, מיכל כמו אבדה את הצפון.
הלבטים הדירו שינה מעיניה, ובעקבותיהם הופיעו גם הסימפטומים הגופניים.
הראש, שלא הפסיק לנתח את הנתונים שוב ושוב, כמו קרוסלה שרק מסתובבת ומסתובבת
ולא מגיעה לשום מקום- לא נתן לך מנוח.
קול החשיבה הרציונלית אמר לה שמסוכן לעזוב מקום עבודה טוב כל כך,
שתמצא את עצמה בלי עבודה ובלי פרנסה, שאין לה סיכוי להצליח כצלמת –
"כי כמה צלמים באמת מתפרנסים מצילום", ושזה יהיה חסר אחריות מצידה ללכת אחרי החלום,
בגילה, שיש לה מחויבות למשפחה ומשכנתא.
קול האמת הפנימית שלה אמר לה שלמשבר הזה תפקיד חשוב,
לבעוט אותה החוצה מהשגרה הריקה והלא ממצה שהייתה בה,
בתנאים מפנקים שנותנים לה מספיק "אוויר לנשימה" ללכת אחרי החלום.
הזדמנות שאולי לא תחזור. לכל הדעות כדאי לנצל הזדמנות כזו.
תמיד תוכל לחזור להייטק בין עם לצורך השלמת הכנסה או כגיבוי דיפולט.
"אני רוצה ללכת אחרי החלום יותר ממה שאני יכולה לתאר,
אבל איך אני יכולה להרשות לעצמי ללכת אחרי החלום, כשיש לי כל כך הרבה מחויבויות ולחצים?
כל החיים חנכו אותי שמה שהכי חשוב בחיים זה יציבות וביטחון.
כל המשפחה שלי תהיה על הרגליים האחורית נגד החלטה לפתח את עצמי כצלמת!"
חקירה מעמיקה גילתה שלמיכל היה סיפור פנימי ש"אמר" שהיא לא מסוגלת להצליח
ללא מסגרת חיצונית, שהיא חייבת מישהו שיגיד לה מה לעשות כי אחרת תלך לאיבוד
ותחווה כישלון חרוץ.
המוטיב המרכזי בסיפור הפנימי שלה היה "אני לא יכולה".
את החיים שלה היא בנתה בתוך גבולות הסיפור הזה.
היא היתה מוקפת באנשים שהכתיבו לה מה לעשות,
וניכר היה שהיא נמנעת כמעט באופן מחלט מהחלטות עצמאיות
ומכל דבר שלא עלה בקנה אחד עם הנורמות המשפחתיות והחברתיות.
מה בקשר בין הסיפור הפנימי לבריאות?
בריאות גופנית ורגשית יכולים להיווצר רק כמידת החופש שאנחנו נותנים לעצמינו
לחיות לפי האמת הפנימית שלנו והיכולת לנהל את עצמינו בצורה התומכת את האמת הזו.
כשאנחנו חיים בתאום עם האמת הפנימית שלנו, אנחנו חווים מימוש עצמי, הצלחה, סיפוק, אושר ובריאות טובה.
מידת החופש שאנחנו נותנים לעצמינו משקף במדויק את גבולות הגזרה של הסיפור הפנימי שלנו,
אותו סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמינו ועל היכולות שלנו.
אם הסיפור הפנימי שלנו תומך ומעצים מידת החופש הפנימי שנרשה לעצמנו גבוה,
ורוב הסיכויים שהבריאות שלנו תהיה טובה יותר.
אם הסיפור הפנימי סובב סביב מוטיבים כמו "אני לא יכול", "לעולם לא אצליח" ,
"אני לא ראוי להצלחה" או "לא אוהבים אותי" מידת החופש הפנימי ורמת הבריאות יהיו נמוכים.
מקורו של הסיפור הפנימי הוא בדברים ששמענו, שראינו ושחווינו בשנות הילדות.
אם ההורים שלכם היו אוהבים, תומכים ואם הם האמינו בכם,
אם הם אפשרו לכם לגלות במקום להכתיב לכם את היכולות שלכם, יש סיכוי סביר שהסיפור הפנימי שלכם משרת אתכם.
אם ההורים שלכם היו צרי אופקים, שמרנים, אם היו להם פחדים או מטענים לא פתורים של עצמם,
סביר להניח שהסיפור הפנימי שלכם רווי מגבלות שאינם שלכם, ואינם משקפים את היכולות האמיתיות שלכם.
ככל שהילדות שלכם הייתה יותר טראומטית, יש יותר סיכוי שיצרתם סיפור פנימי
שמטרתו להגן עליכם מחוויות לא נעימות - לא הגשמה אישית.
ילדים יודעים להיות מאד יצירתיים כאשר מדובר ביצירת דפוסי התנהלות שיוצרים מקסימום בטחון אפשרי.
הבעיות מתחילות כאשר עוזבים את הבית של המשפחה ויוצאים לעולם הגדול.
העולם אינו בהכרח דומה להתנסות המשפחתית.
אם הסיפור הפנימי שלכם בנוי במטרה לשמור עליכם מסכנות כמו אלה שחוויתם בבית של המשפחה,
מה שקורה בפועל הוא, שהסיפור הפנימי הזה ממשיך למשוך לתוך החיים שלכם
אנשים ומצבים הדומים לאלה שחוויתם במסגרת המשפחתית.
ככל שהשיוך שאתם עושים בין הסיפור הפנימי שלכם לביטחון חזק יותר,
כל דבר שמאתגר את הסיפור שלכם מעורר התנגדות, גם אם אתם רוצים שינוי באופן מודע.
אתם משתמשים באירועי החיים באופן לא מודע, כדי להוכיח את צדקת הסיפור.
את הסיפור הפנימי לא מעניין אם טוב לכם או לא,
אם אתם מממשים את עצמיכם או לא וגם לא אם אתם בריאים גופנית ורגשית או לא.
התפקיד של הסיפור הפנימי הוא ליצור ביטחון ויציבות.
כל עוד אתם חיים בגבולות הסיפור ומאמתים אותו כל יום מחדש – המערכת הפנימית רגועה.
בריאות איננה תוצאה של לחצים חיצוניים אובייקטיבים אלא של איך אנחנו מנהלים את עצמינו פנימית.
כל עוד אתם מנוהלים ע"י סיפור פנימי מגביל, שנוצר בילדות,
במקום לנהל את עצמכם באופן מודע, כמו שנכון לכם בהווה,
הבריאות שלכם, והחיים שלכם בכללותם, ישפקו את המגבלות הפנימיים האלה.
מה עושים?
הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים של כישלונות, חוסר מימוש, ריקנות וחולי,
היא לזהות את הסיפור הפנימי שמנהל אתכם מאחורי הקלעים או מתחת לפני השטח אם תרצו,
ולשנות אותו.
חד משמעית- לשנות אותו.
ניתן לשנות את הסיפור הפנימי ע"י שחרור התפיסות וההטבעות הרגשיות שיצרו אותו מלכתחילה,
ולשכתב מחדש את הסיפור בהתאם לאמת שלכם בהווה.
תרגיל פשוט לתחילת הדרך
במצבים בהם אתם מקבלים תוצאות לא משביעות רצון שאלו את עצמכם:
מה התוצאה הלא נעימה הזו מוכיחה לי על עצמי?
לדוגמה: אם אתם לא מרוצים ממערכת יחסים זוגית, או מהמצב הבריאותי או הכלכלי שלכם,
יתכן שהתוצאה הזו מוכיחה לכם, שאתם לא ראויים לאהבה,
שאתם לא יודעים לדאוג לצרכים שלכם או שאתם וכסף "לא חברים".
כל אלה הם חלקים בסיפור הפנימי שלכם.
צרפו את כל הנקודות עד לקבלת הסיפור המלא ואז תוכלו לזהות את החלקים בסיפור שצריך לשנות .
אגב, אם הסתקרנתם, מיכל שינתה את סיפור הפנימי שלה
והיא עכשיו עובדת כצלמת במשרה מלאה. כל הסימפטומים הגופניים שלה נעלמו כלא היו.
