חלק מרכזי וגדול מהגרורות שבגופה היתה מיימת מפוזרת בגוף העליון.
המיימת התפרסה כאיים נוזליים של הפרשה תאית סרטנית, רובה בחלל הבטן.
לא ניתן היה לנקר את המיימת בגלל שהיתה מפושטת, ללא מוקד אחד,
ובגלל חשש לפגיעה באיברים פנימיים.
האונקולוגית, בעלת 32 שנות ניסיון אמרה,
שרוב הסיכויים שהגוף יספוג בהדרגה את המיימת
אבל זה ייקח בין שנה לשנתיים.
עד אז לא היה פתרון אחר מלבד להמשיך בפרוטוקול הטיפול בסרטן,
ולהתמודד עם כאבי המיימת, ובטן נפוחה כמו חודש שישי הריוני.
אחרי 3 חודשים בלבד של טיפולים ביולוגיים והורמונליים, שניתנו בלי קשר למיימת,
התגלה גוש של נוזל צמיגי, נרתיק נוזלים בגודל כף יד בבטן התחתונה.
האונקולוגית מעולם לא ראתה תופעה כזו, בה הגוף מרכז את המיימת בנרתיק מסודר ותחום,
והמליצה על ניקור הנרתיק וניקוז הנוזל.
האישה כל כך התפעלה מחכמת הגוף ומיכולתו לטפל בעצמו, בדרך המהירה והחכמה ביותר,
שבקשה מהרופאה לא לבצע את הניקור, זאת מתוך ביטחון מלא ביכולת הגוף להעלים את הנרתיק.
כך היה.
הגוף "ספג" את הנוזל והעלים את הנרתיק תוך חודש אחד בלבד.
הסיפור הזה הוא סיפור אמיתי של סטודנטית שלי.
היא כל כך התלהבה והתרגשה מחכמת הריפוי העצמי של הגוף,
שפנתה אלי בבקשה לכתוב מאמר על חכמת הגוף.
הרי המאמר לפניכם.
חכמת הגוף
אין מה להגיד- גוף האדם הוא אחד ממערכות החיים המורכבות והמתוחכמות ביותר בטבע.
בגוף מתרחשים טריליוני תהליכים כימיים בו זמנית, בלי שנצטרך "לעשות משהו" למען זה'
ואפילו בלי שנהיה מודעים להם.
מארג מתוחכם של תהליכים שיוצרים את האנזימים, החלבונים, ההורמונים וחומרים אחרים הדרושים
לתפקוד תקין של הגוף.
על מנת להבטיח תפקוד תקין, התהליכים האלה חייבים להתרחש בתאום וסנכרון מדויק.
חומרים חייבים להיות מיוצרים בכמויות ספציפיות ולהגיע לתאים ספציפיים בזמן ספציפי.
משהו חייב לפקח ולסנכרן את כל זה.
דיפאק צ'ופרה נסח את זה מעולה: הגוף פשוט מתוחכם מדי בכדי שינוהל רק ע"י תהליכים כימיים.
חייב להיות תהליך / משהו עמוק יותר, שדואג שכל התהליכים הגופניים יתקיימו ברמת הדיוק
הדרושה לתפקוד הגוף.
מהו ה"דבר" הזה, החכם כל כך, שמאפשר את התפקוד המורכב והמרשים של גוף האדם?
ושאלה נוספת: האם "הדבר הזה" שמאפשר את תפקוד הגוף גם אחראי לריפוי הגוף כשהוא חולה?
ובמילים אחרות: מהי ואיך פועלת "חוכמת הגוף"?
כשאתם חושבים על הגוף שלכם, רוב הסיכויים שאתם חושבים על מבנים חומריים מוצקים
כמו שרירים , עצמות ועור. סביר להניח שאתם לא מדמיינים בעיני רוחכם תאים ואטומים ובטח לא
חלקיקים או גלים.
גם כשאתם חולים, אתם חושבים במושגים פיזיים: הגרון כואב, הראש דופק, יש לי גידול באיבר זה או
אחר וכו'. לא סביר שחולה סכרת למשל, יגיד: תאי הבטא שלי לא מתפקדים - נכון?
הרבה שנים מדענים סברו שמנגנון ההפעלה נמצא בגנים.
Eric Landers אחד החלוצים בפרויקט הגנום האנושי אמר בעצמו, שפרויקט הגנום האנושי יצר
רשימת חלקים. רשימת חלקים לא אומרת לך למה משמשים החלקים ואיך לחבר ביניהם
כדי ליצור משהו בעל תועלת. בשביל זה צריך טמפלייט של מידע.
הפיזיקאי Anton Zeilinger אומר שמידע זו המציאות העמוקה ביותר ביקום.
תיאורטיקנים בחוד החנית של המדע רואים במידע את הגורם המכוון והמארגן בטבע,
והכוח שיוצר מערכות. הגישה המערכתית למידע, בה מידע הוא בעצם ישות בפני עצמה,
הולכת ומשנה את פני הביולוגיה והרפואה. תחום הביולוגיה מתקדם מעבר לחקר חומרי חיים,
ועובר לחקר שדות, אנרגיות ומידע, ואיך אלה מעצבים ומכוונים את החיים.
למשל, חוקרים לא יודעים איך תאי גזע עובריים יודעים להפוך לסוג תא ספציפי – כבד, לב, שריר
או תא עצב. מאיפה התאים מקבלים את המידע?
ביוכימיה וגנטיקה אינם מספקים תשובות מספיק טובות, משום שהתהליכים שהם מניעים תלויים
בעצמם במידע.
טמפלייט המידע הזה נמצא מעבר לאטומים, ומעבר לגנטיקה.
טמפלייט המידע נמצא בשדה האנרגטי, או בשפת הפיזיקה – בשדה הקוואנטי.
כשמקלפים את רבדי הגוף השונים מהמקרו אל המיקרו, עוברים מהרובד הפיזי אל
הרובד המנטאלי והרגשי ומשם לרובד התת-אטומי, הוא הרובד האנרגטי.
ככל שמעמיקים את הקילוף, רקמות ואיברים הופכים למולקולות ואטומים שמתחלפים בחלקיקים וגלים,
שהם כמו מערבולות דינמיות של אנרגיה. במישור הזה מבנים פיזיים כמו המוח, הדם ועצמות הופכים לכוח
בלתי נראה, שדות, חלקיקים וגלים שנמצאים בבסיסו של כל חומר.
בחיי היום יום קשה לראות איפה חלקיקים ו/או גלים רלבנטיים לנו אלא, שממצאים מדעיים
מראים באופן חד משמעי שברמה המהותית , העמוקה ביותר של הווייתנו זה מה שאנחנו - אנרגיה.
בנוסף, אם פעם הגוף נתפס כמכונה המווסתת את עצמה באופן עצמאי, בנפרד מהמחשבה והרגש,
היום כבר ברור גם מדעית, שלמחשבה ורגש השפעה מכרעת על תפקוד התאים, האיברים ומערכת
החיסון. אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מרשת מערכות היחסים הקובעות כמעט כל
מה שאנחנו ברמה הפיזית.
היום כבר ברור, שהגוף לא נשלט רק ע"י חוקים של כימיה אלא גם ע"י החוקים של אנרגיית החיים.
או כפי שאמר זאת Fred Alan Wolf, ד"ר לפיזיקה ב UCLA: "הדרך היחידה לפרש את כל הממצאים
בעשורים האחרונים היא שישנה אינטליגנציה גבוהה השלטת בכל"
מכאן, שעל מנת להבין מה זה "חכמת הגוף" צריך להבין את החוקיות של אותה אינטליגנציה גבוהה
היא אנרגיית החיים.
אנרגיית החיים
אנרגיית החיים היא כוח המקיים, והמניע את תהליכי היקום וזה שנותן חיים לחומר.
זהו כוח אינטליגנטי בעל יכולות ארגון, תיקון ושימור עצמי וכן יכולת הכלה והעברת מידע.
הגוף הפיזי והאנרגטי קשורים זה בזה.
הם אמנם יכולים להתקיים האחד ללא השני, אך גוף ללא אנרגיה - הוא רק ערמת רקמות חסרות חיים.
תהליכים כימיים הם אלה המניעים את הפיזיולוגיה הפיזית, אך אנרגית החיים היא זו המניעה
והמכוונת את המידע המכוון והמאפשר את התהליכים הכימיים.
טיפוח ושימור חיים
החוק הראשון המניע את אנרגיית החיים הוא טיפוח ושימור חיים.
בישות האנושית, אנרגיית החיים, לא רק נותנת חיים אלא מניעה את מערכות הגוף לתפקד כשלם הרמוני,
בדיוק כמו מנצח המוביל את כלי התזמורת השונים לנגן יצירה סינרגית אחת.
חשוב לזכור, שחוק טיפוח ושימור חיים לא רק מתקיים בתוך גוף פיזי, שנתון לחוקי חומר, אלא
במידה רבה נסמך על קיומם של מנגנוני ריפוי עצמיים פיזיים, ועל יכולתם להתגייס לפעולה בשעת
הצורך.
במצבים בהם הגוף חלש מאד או תפקוד הגוף ירוד במידה משמעותית, מצבים הגורמים לחולשה
משמעותית ותפקוד לקוי גם של מנגנוני הריפוי העצמיים, חוק שימור החיים בפני עצמו, לא יצליח
לגבור על חולשת הגוף. במקרה כזה האדם ימות.
השאיפה לאיזון
על מנת שהגוף יתפקד במיטבו, זרימת האנרגיה צריכה להיות מאוזנת.
כשהאנרגיה יוצאת מאיזון, נוצרת מחלה.
מכאן, שהחוק המרכזי השני, המניע את אנרגיית החיים הוא השאיפה לאיזון.
במצבי חוסר איזון, המערכת האנרגטית עושה מאמצים להחזיר את עצמה לאיזון בדרך הקלה
והטובה ביותר האפשרית, כשהיא מפעילה ונסמכת על מנגנוני הריפוי הפיזיים של הגוף.
במצבים בהם אי אפשר להגיע לאיזון אופטימלי, המערכת האנרגית יוצרת פתרונות פשרה, הכוללים
לפעמים סימפטומים שהופכים כרוניים, מצב שמבחינתה עדיף על לא חיים כלל.
לסיכום
חכמת הגוף היא הידע והיכולת להניע תהליכים מורכבים בו זמנית בתאום וסינכרון מדויק ומלא,
בדרך הקלה והחכמה ביותר, וזאת מתוך השאיפה לאיזון ושימור חיים.
חכמת הגוף באה לידי ביטוי ברבדי הישות השונים (פיזי, מנטאלי ורגשי) בהתאמה עם החוקיות
הייחודית של כל רובד.
מכיוון שאנרגיית החיים מתמודדת עם מגוון עצום של מצבים, הפתרונות שהיא עשויה ליצור הם
כמעט אינסופיים, אם כי הם תמיד משקפים את השאיפה לאיזון בדרך הקלה והחכמה ביותר
האפשרית, מתוך רצון לשמר חיים.
אם לחזור לסיפור התלמידה, ריכוז המיימת בנרתיק בהחלט הינו ביטוי לחכמת הגוף, גם אם הושפע
או אם "נעזר" בטיפול ההורמונלי. ריכוז המיימת בנרתיק צמצם את הסכנה לאיברים והקל על מנגנוני
הפינוי. ואכן הנוזלים נספגו תוך חודש אחד בלבד ולא במשך שנה עד שנתיים כפי שהעריכה
האונקולוגית.
כמי שעוסקת בטיפול רגשי מעל 30 שנה, אין לי ספק שהביטחון והאמון של
הסטודנטית בגוף שלה, ובכוח הריפוי העצמי שלו תרמו תרומה משמעותית בהתנרתקות הנוזלים.
בדרך כלל מטופלים שפוגשים מחלות קשות מאבדים אמון בגוף שלהם ומרגישים שבגד בהם,
דבר המחליש מאד את הגוף ואת יכולת הריפוי שלו.
זכרו! הגוף שומע את המחשבות שלכם!
בדיוק כמו שאדם שחשוף למסרים מחלישים כמו למשל שהוא לא שווה או לא מסוגל
בסופו של דבר יאמין בהם, ויביא אותם לידי ביטוי, כך גם הגוף.
הקפידו לאהוב את הגוף ולחזק אותו באמצעות מילים של בטחון ואמון.
אם תסמכו עליו – חכמת הגוף בהחלט עשויה להפתיע אתכם.
