המאמר "בריאות פסיכולוגית והיגיינה רגשית" הוא תרגום עיקרי הדברים בהרצאה של ד"ר Guy Winch The Importance of Self-Care ב TED. לינק להרצאה המקורית בטד מופיע בסוף המאמר.
כשהפכתי לפסיכולוג שמתי לב לאפליה מסוג אחר – מידת ההערכה שלנו לגוף בהשוואה למידת ההערכה שלנו למחשבה.
ילד בן 5 שנשרט יודע לשים פלסטר על הפצע כדי להגן עליו מזיהום.
הוא גם יודע שצריך לשמור על בריאות השיניים באמצעות צחצוח יום יומי .
כולנו יודעים איך לשמור על הבריאות הגופנית שלנו, איך לשמור על בריאות השיניים שלנו.
מה אנחנו יודעים על הבריאות הפסיכולוגית שלנו? כלום!
מה אנחנו מלמדים את הילדים שלנו אודות היגיינה רגשית ? כלום!
איך יכול להיות שאנחנו מקדישים יותר זמן לטיפול בשיניים מאשר לטיפול במחשבה?
למה הבריאות הגופנית שלנו חשובה לנו כל כך הרבה יותר מהבריאות הפסיכולוגית שלנו?
אנחנו נושאים בתוכנו כאבים פסיכולוגים יותר ממה שאנחנו נושאים פגיעות גופניות.
כאבים כמו כישלון, דחייה ובדידות.
גם כאבים אלה מחמירים אם אנחנו מזניחים אותם והם יכולים להשפיע על החיים שלנו בצורה דרמטית.
למרות שיש טכניקות מוכחות מדעית שיכולנו להשתמש בהן כדי לטפל בכאבים פסיכולוגים מהסוג הזה -
אנחנו לא משתמשים בהן. אפילו לא עולה בדעתנו שכדאי להשתמש בהן.
"אה.. אתה בדיכאון... מה אתה עושה מזה עניין... הכל בראש שלך..."
האם הייתם מעלים בדעתכם להגיד דבר כזה למישהו עם רגל שבורה?
"מה אתה עשה מזה עניין... הכל ברגל שלך..."
הגיע הזמן לסגור את הפער בין הבריאות הגופנית והפסיכולוגית שלנו.
הגיע הזמן שנעשה אותם יותר שווים בחשיבותם- קצת כמו תאומים.
בדידות
מחקרים מראים שבדידות לא רק תאמלל אותך אלא ממש תהרוג אותך.
בדידות כרונית מעלה את הסיכוי למות מוות מוקדם ב 14%. בדידות גורמת ללחץ דם גבוה,
כולסטרול גבוה והיא מחלישה את מערכת החיסון.
בדידות מזיקה לבריאות ומקצרת חיים באותה מידה כמו עישון סיגריות.
בסיגריות יש אזהרה על הקופסה. בדידות לא מגיעה עם אזהרה.
בדידות גורמת לכאב פסיכולוגי עמוק הגורם לשינוי תפיסת המציאות שלנו והמערבל את המחשבה.
בדידות גורמת לנו להאמין שהאנשים סביבנו אוהבים אותנו הרבה פחות ממה שהם אוהבים באמת.
זה גורם לנו לא לפנות לעזרה כי למה לחשוף את עצמך לדחייה נוספת וכאב נוסף?
בדידות איננה הכאב הפסיכולוגי היחיד שמטעה אותנו וגורם לשינוי תפיסת המציאות.
גם כישלון עושה את זה. המחשבה גורמת לנו לחשוב שאנחנו לא מסוגלים לעשות משהו.
לכל אחד מאתנו מערכת רגשות ומחשבות המופעלות באופן אוטומטי בכל פעם שאנחנו חווים עכבות ותסכול.
אם אתה לא מודע לצורת התגובה של המוח שלך לכישלון- כדאי לך להיות מודע,
כי אם המחשבה שלך מנסה לשכנע אותך שאתה לא יכול לעשות משהו ואתה תאמין לה,
אתה לאט לאט תפסיק לנסות ואז תשתכנע יותר ויותר שאתה לא יכול להצליח.
זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מתפקדים מתחת לפוטנציאל האמיתי שלהם.
מתישהו בעבר כישלון בודד שכנע אותם שהם לא מסוגלים לעשות משהו'
וברגע שאנחנו משוכנעים שמשהו נכון, קשה מאד לשכנע אותנו לשנות את דעתנו.
למרות שמאד טבעי להרגיש מובס או מדוכדך כשאתה לא מצליח במשהו,
אסור להשתכנע שאתה לא יכול להצליח. צריך להילחם בתחושות של חוסר אונים.
צריך להחזיר את השליטה במצב. צריך להפסיק את מעגלי הכאב האלה לפני שהם מתחילים.
המחשבה והרגשות אינם חברים כל כך נאמנים כמו שחשבנו. יש להם הרבה מצבי רוח.
הם יכולים לתמוך בך רגע אחד ולהיות מאד לא נעימים, רגע לאחר מכן.
אישה אחרי 22 שנות נישואין וגרושים מכוערים במיוחד, סוף סוף היתה מוכנה לדייט הראשון שלה.
היא הכירה מישהו אוןליין שנראה נחמד, מצליח ובעיקר היה להוט להכיר אותה.
היא היתה נרגשת מאד. לכבוד הדייט היא קנתה שמלה חדשה והם נפגשו בבר יוקרתי.
אחרי 10 דק מתחילת הדייט הגבר פתאום קם, אמר :"לא מתאים לי" והלך.
דחייה מאד כואבת. היא היתה כל כך פגועה שלא יכלה לזוז.
כל מה שהיא יכלה לעשות זה להתקשר לחברה שאמרה לה:
"מה את מצפה? יש לך אגן רחב ואין לך שום דבר מעניין להגיד- למה שגבר מצליח ירצה אותך?"
אלא שזה לא מה שאמרה לה החברה אלא מה שהיא אמרה לעצמה.
זה מה שכולנו עושים אחרי דחייה- אנחנו חושבים על כל הפגמים והחולשות שלנו.
מוזר.... ממילא הדימוי העצמי שלנו פגוע- למה להמשיך לפגוע בו ולהעמיק את הכאב?
לא היינו מחמירים פגיעה גופנית בכוונה תחילה.
לא הייתם לוקחים סכין ומחטטים בשריטה ביד כדי לראות עד כמה ניתן להעמיק את הפצע...
אבל אנחנו עושים את זה לפצעים הפסיכולוגים שלנו כל הזמן... למה?
בגלל היגיינה רגשית לקויה.
כי אנחנו לא שמים בסדר עדיפות עליון את הבריאות הפסיכולוגית שלנו.
מחקרים מראים שדימוי עצמי נמוך מעלה את הפגיעות לסטרס וחרדה, שכישלון ודחייה כואבים מאד ודורשים זמן התאוששות רב.
אם נכשלת או אם חווית דחייה – הדבר שאתה צריך לעשות זה לחזק את הדימוי העצמי לא "לגמור עליו סופית".
חשוב שנזהה הרגלים פסיכולוגים מזיקים ונשנה אותם.
הרגל נפוץ הוא "חשיבת יתר". שקורה משהו לא נעים אנחנו "טוחנים בראש" את הסרט בתוך הראש ימים ולפעמים שבועות.
חשיבת יתר בקלות הופכת להרגל וזה הרגל שגובה מחיר גבוה
משום שכאשר כל כך הרבה זמן מוקדש למחשבות שליליות, אתם מעלים את הסיכון לדיכאון, הפרעות אכילה ומחלות לב.
היצר "לטחון" חזק אבל חשוב להפסיק אותו.
הסחת דעת של 2 דק מספיקה כדי להפסיק את הרצון "לטחון בראש".
ע"י נקיטת פעולה כשאתם בודדים...
ע"י שינוי התגובה לכישלון...
ע"י בניית דימוי עצמי חזק והתנגדות לחשיבה שלילית – לא רק שתבריאו את הכאבים הפסיכולוגים שלכם – אלא תבנו עמידות ושגשוג רגשי.
לפני 100 שנה אנשים החלו שומרים על היגיינה אישית וכתוצאה, תוך מספר עשורים , תוחלת החיים עלתה ב 50% . איכות החיים שלנו יכולה לעלות באותה צורה דרמטית לו כולנו היינו מטפחים היגיינה רגשית.
דמיינו איך העולם היה נראה אם כל האנשים בעולם היו בריאים רגשית. אם היה פחות בדידות ודיכאון.
אם אנשים היו יודעים איך להתמודד עם כישלון, אם אנשים היו מרגישים טוב עם עצמם, אם הם היו יותר שמחים ומסופקים.
